שי פלג - על סבה ועל הטכס בבלז'ץ

"סבא שלי הוא הגיבור שלי ,

סבא שניצל מהתופת,

סבא שלי שבזכותו המשיכה משפחתו להתקיים בגטו,

ואתה סבא רק בן 12 יצאת לעבוד בתעשיית העור על מנת לפרנס את משפחתך.

סבא שלי לא האמין שהוא ומשפחתו נידונים למוות,

סבא שלי כששאלו אותו האם לברוח אמר "איפה שנולדתי כאן אמות".

סבא ואחיו אהרון זכו להינצל מהתופת, כל משפחתנו נכחדה בשואה.

סבא שלי נפטר לפני 7 שנים ממחלה, ובעמדנו על קברך אמרה גל, אחותי הבכורה, לאחר שחזרה מהמסע, ועכשיו אני קצת מבינה מה עבר עלייך סבא.

ואני נכדתו ואני כלתו עומדים כאן על אדמת פולין בגאווה ומוכיחות לכם שלא הצלחתם, שלא הצלחתם."

אתמול אחרי הטקס בו המורה דיברה אל אביה שניצל בשואה חשבתי אני על סבי, סבי שעבר כל כך הרבה במהלך המלחמה עבר מחנות קשים ובכל זאת הצליח לעלות ארצה ולהקים משפחה. רק אתמול הבנתי איזה גיבור היה סבי, לכן החלטתי שהיום בטקס שקבוצתי עושה אני אקרא משהו על סבא.

אמי עזרה לי לכתוב, אהבתי את מה שכתבתי, התרגשתי וכשהיה זמני לעלות לקרוא פתחתי את הספר בו כתבנו ולא יצאה לי מילה מהפה, רק בכי. לא הייתי מסוגלת לחשוב על הזוועות ולראות את סבא שלי, שתמיד היה חזק ודמות נערצת בשבילי. לא הצלחתי להבין איך הוא כזה ילד בן 12 הצליח לעבור את ידי השטן, הנאצים.

בזמן שאמא קוראת את הקטע כי אני לא הצלחתי - המשכתי לבכות. המחשבות נדדו על איך לא ניצלתי את הזמן המועט שהיה לי עם סבא לשאול שאלות, להבין יותר או ללמוד את השריקה המשפחתית שבזכותה מצא סבא את אחיו אהרון.

אני יודעת דבר אחד. סבא שלי היה גיבור! והוא גם תמיד יהיה.